פרשת וישלח
הדלקת נרות:16:01 מוצאי שבת 17:17
במשך שלושים ושש שנים היה יעקב אבינו בודד; תקופה זו מתחילה בלילה ומסתיימת בלילה!
מתחילה בלילה: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". כ"ח י' ומסתיימת בלילה: "ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק…ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר". ל"ב כ"ג- כ"ה
בשני הלילות האמורים היה יעקב ממש לבד! – ללא משפחה, ללא עזרה ואף ללא ממון.
בתחילה, כשנאלץ לברוח בגפו ללבן, כשהוא משאיר מאחוריו את הוריו ואת כל ממונו, כמו שמובא במדרש ומביאו רש": כ"ט י' "ויבך…לפי שבא בידיים ריקניות. אמר: "אליעזר, עבד אבי אבא, היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני, אין בידי כלום!". לפי שרדף אליפז, בן עשו, במצות אביו אחריו להורגו והשיגו…אמר לו: "מה אעשה לציווי של אבא? אמר לו יעקב: "טול מה שבידי, והעני חשוב כמת!".
ואף בפרשתנו, כשנאבק יעקב אבינו עם ה"איש", שהוא שרו של עשו, לפי חז"ל, הוא לבד – ללא נשיו, ללא בניו ואף ללא ממונו, כשהשאיר את הכול מאחור.
נוכל להוסיף, שהבדידות וההתבדלות ליוו את יעקב אבינו במשך כל ימי חייו.
יעקב אבינו , "בחיר האבות", בניגוד לסבו אברהם ולאביו יצחק, אינו כורת בריתות עם אבימלך, אינו מנהל משא ומתן עם אומות העולם, לא עם בני חת ולא עם מלכי צדק. להצעתו הנדיבה של עשו לאחר המפגש הסוער "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך" ל"ג י"ב משיב יעקב בהחלטיות: "יעבר נא אדני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאיטי…"ל"ג י"ד
ואף כשנאלץ לרדת למצרים, מבקש מבנו יהודה מ"ו כ"ח להכין לו מקום "מבודד": "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלח לְפָניו גשְׁנָה…" כדי לשמור על יחודו.
נוכל לומר, שדרך זו אינה מקרית, ויש בה "סימן לבנים", כפי שהעיד בלעם הרשע: "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב!" במדבר כ"ג, ט' ובהסבר הדברים כותב ה"מהר"ל": נצח ישראל", פ' כ"ה משל נפלא: "נמשלו אומות העולם למים – "והצילני ממים רבים, מיד בני נכר", תהלים קמ"ד ז' וישראל נמשלו לאש – "מימינו אש דת למו". אמרו: "דתיהם של אלו אש".. ביצה כ"ה ע"ב. אש ומים הנם שני הפכים; אם נתערבו יחד, מים מכבים את האש, אבל אם האש עומדת במרחק מהמים, בכוחה לאדות את המים ולהחליש את כוחם. כוחו והשפעתו של עם ישראל, אומר המהר"ל, נובעים דווקא אם הוא שומר מרחק, דווקא אם הוא שומר על יחודו ועל אופיו וסגולתו!
כך כותב גם הנצי"ב: "הרחב דבר "בראשית ט"ו וכן במדבר כ"ט ג' "המה מבקשים לכלותנו, הוא בשביל שאנו מבקשים להתערב עמהם. וכבר ניבא על זה בלעם: "הן עם לבדד ישכון, ובגוים לא יתחשב". וביארנו שאם יהיה לבדד ולא ירצה להתערב עמהם, ישכון במנוחה. ובזמן שהוא בגוים, שמתערב עמהם, לא יתחשב בעיני אומות העולם, ואין לו תקומה ביניהם. וזה בתורת השגחה מן שמים, שיהיה כן".
הרב אליהו צבע
